גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מנחת שי, מסורה, מרדכי ברויאר, משה בר-אשר, מגדים (כתב עת), אשכולות – סדרת מחקרים במדעי היהדות, אכלה ואכלה, נוסח המסורה, ניקוד העברית בת ימינו, ספר עמוס, ספר תורה, סטטיסטיקות של התנ"ך, סיפור נבל הכרמלי, עשרת הדיברות, עופר, פרס יצחק בן-צבי, פרשת שמות, פרשת בא, פרשת וארא, פרשה, פירוש הרמב"ן לתורה, קרי וכתיב, רמב"ן, רשב"ם, שמחה קוגוט, שמואל לורנץ, שקל, שלום שכנא ילין, שבת חנוכה, שבת הגדול, תנ"ך כתר ירושלים, טעמי המקרא, חמש מגילות, חלוקת התנ"ך לסדרים, חזקיה בן מנוח, גירוש הגר וישמעאל, דקדוקי הטעמים, האקדמיה ללשון העברית, האיגוד העולמי למדעי היהדות, העברית (כתב עת), הפטרה, כתר ארם צובא, כתב יד ששון 1053, כתב יד ששון 507, ישראל ייבין, יגאל ינאי, יהונתן יעקבס, יוסף עופר.
מנחת שי
"מנחת שי" הוא חיבור של רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי, העוסק בצורתן, ניקודן ומסורתן של תיבות ואותיות המקרא, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח הנכון.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומנחת שי · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומסורה · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומשה בר-אשר · ראה עוד »
מגדים (כתב עת)
מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »
אשכולות – סדרת מחקרים במדעי היהדות
אשכולות – סדרת מחקרים במדעי היהדות, בעריכת עמוס גאולה, היא פרויקט של מכון המחקר של המכללה האקדמית הרצוג ויוצאת לאור על ידי רשות המחקר של המכללה האקדמית הרצוג בשיתוף עם האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ואשכולות – סדרת מחקרים במדעי היהדות · ראה עוד »
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ואכלה ואכלה · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ונוסח המסורה · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ספר עמוס
ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וספר עמוס · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וספר תורה · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סיפור נבל הכרמלי
כג דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי סיפור נָבָל הכרמלי הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל א' (פרק כ"ה).
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וסיפור נבל הכרמלי · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עופר
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ועופר · ראה עוד »
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »
פרשת שמות
יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב. הציור אינו נאמן לסיפור המקראי, התיבה הונחה במיקום עם צמחי סוף כך שהייתה נסתרת, התיבה צופתה בזפת וחימר, הבגדים אינם בגדי התקופה ועוד. פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופרשת שמות · ראה עוד »
פרשת בא
273x273px פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופרשת בא · ראה עוד »
פרשת וארא
משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופרשת וארא · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופרשה · ראה עוד »
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וקרי וכתיב · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ורמב"ן · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ורשב"ם · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שמואל לורנץ
הרב שמואל לורנץ (נולד בשנת ה'תשכ"ד (1964) בירושלים) הוא ראש ישיבת נחלים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושמואל לורנץ · ראה עוד »
שקל
שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושקל · ראה עוד »
שלום שכנא ילין
הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושלום שכנא ילין · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושבת חנוכה · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ושבת הגדול · ראה עוד »
תנ"ך כתר ירושלים
הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ותנ"ך כתר ירושלים · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וטעמי המקרא · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וחמש מגילות · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חזקיה בן מנוח
רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »
גירוש הגר וישמעאל
קצר.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וגירוש הגר וישמעאל · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) והאיגוד העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
העברית (כתב עת)
עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) והעברית (כתב עת) · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) והפטרה · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב יד ששון 1053
דף מתוך ספר שמות פרק כ״ב כתב יד ששון (כ״י ששון 1053 לשעבר, נקרא גם Geneva, Jacqui E. Safra, JUD 002 על שם בעליו הקודמים. סימונו המקובל בחקר המסורה הוא ש1) או קודקס ששון הוא העותק הקדום והשלם ביותר של התנ"ך העברי.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וכתב יד ששון 1053 · ראה עוד »
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) וישראל ייבין · ראה עוד »
יגאל ינאי
יגאל ינאי (י"ג בחשון תרצ"ח 18 באוקטובר 1937 – י"ד בכסלו תשנ"ו, 7 בדצמבר 1995) היה חוקר, מרצה ובלשן ישראלי, והמזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ויגאל ינאי · ראה עוד »
יהונתן יעקבס
יהונתן יעקבס (נולד ב־29 בנובמבר 1965) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, חוקר מקרא ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ויהונתן יעקבס · ראה עוד »
יוסף עופר
עופר.
חָדָשׁ!!: יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ויוסף עופר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_עופר_(חוקר_תנ"ך)
